משחקי ילדים מאתיופיה: 7 משחקים שמחזירים את החצר לחיים

החצרות שלנו הפכו שקטות מדי בשנים האחרונות, כשהמסכים החליפו את קולות הצחוק והריצה שהיו פס הקול של ילדותנו, ומתוך השקט הזה עולה געגוע אמיתי אל משחקי ילדים מסורתיים שהיו ממלאים את הלב בשמחה פשוטה. במאמר זה נצא למסע מרתק אל ילדות אחרת, נגלה איך גרב ישנה הופכת לכדור, כיצד בורות באדמה מלמדים אסטרטגיה, ונבין למה דווקא המשחקים של פעם הם בדיוק מה שהילדים של היום צריכים. 

הקסם שבפשטות: כשהדמיון הוא הצעצוע הטוב ביותר

בעולם השפע שבו אנו חיים כיום, קל לשכוח שהמשחקים הטובים ביותר לא דורשים סוללות, מטענים או חיבור לאינטרנט. באתיופיה הכפרית, ילדים לא חיכו שיקנו להם צעצועים בחנות, אלא יצרו אותם במו ידיהם מתוך מה שהטבע והסביבה הציעו. תרבות ומורשת הקהילה האתיופית מלמדת אותנו שיעור חשוב ביצירתיות, שבו הצורך הוא באמת אבי ההמצאה. כאשר ילד בונה את הצעצוע שלו בעצמו, הוא נקשר אליו רגשית בצורה עמוקה הרבה יותר מאשר לצעצוע פלסטיק קנוי. התהליך הזה, של יצירה יש מאין, מפתח בילדים תחושת מסוגלות אדירה וביטחון עצמי שקשה להשיג בדרכים אחרות. אנחנו רואים היום מגמה של חזרה לשורשים, ורצון של הורים רבים לנתק את הילדים מהמסכים ולהחזיר אותם לפעילות פיזית וחברתית בחוץ, בדיוק כמו שחוו הסבים והסבתות שלנו.

משחקי ילדים מסורתיים מאתיופיה מציעים לנו הזדמנות פז לחבר את הדור הצעיר לערכים של שיתוף פעולה, כבוד הדדי ויצירתיות אינסופית שנובעת דווקא מהחוסר בחומר. 

קוואסו: הכדור שמאחד את כולם

אחד המשחקים האהובים והמוכרים ביותר הוא הקוואסו (כדור באמהרית). לא מדובר בכדור עור תפור ומנופח, אלא ביצירת מופת הנדסית של ילדים. הילדים היו אוספים בדים ישנים, גרביים בלויים ופיסות סמרטוטים, מגלגלים אותם בחוזקה זה בתוך זה וקושרים היטב בחבל דק או בחוט חזק. התוצאה הייתה כדור דחוס, כבד יחסית ועמיד, שאפשר לבעוט בו, למסור אותו ולשחק בו שעות ארוכות מבלי שיתפנצ'ר לעולם. המשחק בקוואסו היה הרבה יותר מסתם משחק כדור; הוא היה טקס חברתי שבו כל הילדים בכפר, קטנים כגדולים, היו מתאספים למשחק סוער של כדורגל או משחקי מסירות, כשהמטרה היא לא רק לנצח אלא להיות ביחד.

טייזר: משחק של זריזות ומחשבה

משחק נוסף שזכור לטוב למי שגדל באתיופיה הוא ה"טייזר". במשחק זה, הילדים קושרים את כדור הבד (הקוואסו) לקצה של חבל ארוך, ואת הקצה השני קושרים לעמוד או לעץ יציב. מטרת המשחק היא ללפף את החבל עם הכדור סביב העץ, בעוד היריב מנסה למנוע זאת וללפף אותו לכיוון הנגדי. זהו משחק שדורש המון אנרגיה, כוח פיזי מתפרץ וגם לא מעט מחשבה טקטית על איך להטעות את היריב. הילדים היו מבלים שעות סביב העץ, בצעקות עידוד ובצחוק, כשהם מפתחים תוך כדי כך כושר גופני מצוין וקואורדינציה.

גבטה: השחמט של אפריקה

אי אפשר לדבר על משחקי ילדים מסורתיים בלי להזכיר את הגבטה (מנקלה), משחק שנחשב לאחד העתיקים בעולם ועדיין פופולרי מאוד בקרב הקהילה האתיופית וביבשת אפריקה כולה. הגבטה הוא משחק אסטרטגיה לשני שחקנים, שבגרסתו המקורית משוחק בתוך גומות שנחפרו באדמה, ובתוכן מניחים אבנים קטנות, זרעים או גלעינים. המטרה היא לצבור כמה שיותר אבנים ב"בנק" של השחקן באמצעות העברה חכמה של האבנים בין הגומות. זהו משחק שמלמד חשבון, תכנון קדימה, סבלנות וכבוד ליריב. היום ניתן למצוא לוחות עץ יפים של גבטה, אך הקסם האמיתי הוא לשחק אותו על האדמה בחוץ, בדיוק כמו פעם.

אנו באתר דף הבית של אתיופיה ישראל מאמינים ששימור המשחקים הללו הוא חלק קריטי מהעברת המורשת לדור הבא. הגבטה אינו רק משחק, הוא שפה משותפת בין מבוגרים לילדים, ודרך נהדרת להעביר אחר צהריים רגוע ומחכים.

היתרון הגדול של הגבטה הוא היכולת שלו לגשר על פערים בין-דוריים, שכן הסבא והנכד יכולים לשחק יחד כשווים מול שווים וליהנות מאתגר אינטלקטואלי משותף. 

חמש אבנים: הגרסה האתיופית (סוזי)

רובנו מכירים את משחק חמש האבנים, אך באתיופיה הוא קיבל גוונים וסגנונות משחק ייחודיים שנקראים לעיתים "סוזי" או שמות מקומיים אחרים. העקרון דומה למשחק המוכר, אך רמת המיומנות הנדרשת לעיתים גבוהה יותר, והילדים היו בוחרים בקפידה את החלוקים העגולים והחלקים ביותר מנחלים או שבילים. המשחק מפתח בצורה יוצאת דופן את המוטוריקה העדינה, את קשר העין-יד ואת יכולת הריכוז. בניגוד למשחקי מחשב שבהם האצבעות זזות על מקלדת, כאן נדרשת תחושה אמיתית של המשקל והמרקם של האבן.

כדי לשחק בגרסה המסורתית המאתגרת, יש לעקוב אחר מספר שלבים שדורשים אימון רב:

1. זורקים את כל האבנים על הרצפה ובוחרים אבן אחת שתשמש כ"זורקת".
2. זורקים את האבן באוויר, ובזמן שהיא באוויר אוספים אבן אחת מהרצפה ותופסים את האבן הזורקת לפני שהיא נופלת.
3. חוזרים על הפעולה, אך בכל פעם מנסים לאסוף מספר גדול יותר של אבנים (שתיים, שלוש, ואז ארבע בבת אחת).
4. מבצעים תרגילים מורכבים כמו "הגשר" שבו צריך להעביר את האבנים מתחת ליד השנייה שיוצרת צורה של קשת.
5. מסיימים בזריקת כל האבנים באוויר ותפיסתן על גב כף היד, פעולה הדורשת איזון מושלם.

התרגול החוזר והניסיון להשתפר בכל שלב ושלב במשחק מלמדים את הילדים שאין קיצורי דרך להצלחה, ושמיומנות נרכשת רק באמצעות התמדה ועבודה קשה.

משחקי חברה וגיבוש קהילתי

התרבות האתיופית היא תרבות קהילתית מאוד, וזה משתקף היטב גם באופן שבו נראים משחקי ילדים מסורתיים. אין כמעט משחקים המיועדים לשחקן בודד; הרוב המוחלט מחייב אינטראקציה, מגע, שירה ודיבור. משחקי מעגל, שבהם הילדים עומדים במעגל ושרים שירים באמהרית תוך כדי תנועות ריקוד ומחיאות כפיים, הם נפוצים מאוד. משחקים אלו מחזקים את תחושת השייכות של הילד לקבוצה ומלמדים אותו את הקצב והמוזיקליות של השפה. אנו רואים חשיבות רבה בשילוב משחקים אלו גם באירועים מודרניים, ולעיתים קרובות משפחות משלבות אותם במהלך שמחות משפחתיות כדי לשמח את הילדים והמבוגרים כאחד.

הנה כמה יתרונות בולטים של משחקי החברה המסורתיים:

• שיפור הביטחון העצמי של הילד כשהוא נמצא במרכז המעגל ומקבל חיזוקים מחבריו.
• לימוד חוקים חברתיים כמו המתנה לתור, וויתור וקבלת הפסד בכבוד.
• חיזוק השפה האמהרית והכרת שירים וסיפורי עם שמועברים דרך השירים במשחק.
• פעילות אירובית מצוינת שמשפרת את סיבולת הלב-ריאה ללא תחושת מאמץ מעיקה.
• יצירת חברויות עמוקות שנבנות מתוך חוויה משותפת ופיזית ולא דרך מסך מנוכר.

השילוב של תנועה, שירה וקבוצה הופך את המשחקים הללו לכלי חינוכי ראשון במעלה, שמקנה לילדים כישורים חברתיים שילוו אותם כל חייהם הבוגרים.

החשיבות של שימור המסורת בחצר הביתית

כשאנחנו מדברים על אודות המורשת שלנו, אנחנו לרוב חושבים על מאכלים, בגדים או תפילות, אבל תרבות הילדים היא נדבך חשוב לא פחות. החזרת משחקי ילדים מסורתיים לחיי היומיום שלנו בישראל היא פעולה ציונית וחינוכית כאחת. היא מאפשרת לילדים ממוצא אתיופי להתגאות בשורשים שלהם, ולילדים שאינם מהקהילה להכיר עושר תרבותי מרתק. כשאנחנו מעודדים את הילדים לצאת לחצר ולשחק "כמו פעם", אנחנו מעניקים להם מתנה של בריאות פיזית ונפשית.

שילוב המשחקים האתיופיים בשגרת הפנאי של הילדים שלנו הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהמורשת העשירה הזו לא תישאר רק במוזיאונים, אלא תמשיך לחיות, לנשום ולבעוט בכל מגרש משחקים בישראל. 

ישנו קסם מיוחד ברגע שבו סבתא מלמדת את הנכדה שלה איך לזרוק את חמש האבנים, או כשאבא מראה לבן שלו איך בונים כדור מגרביים. אלו הם רגעי חיבור ששום משחק מחשב משוכלל לא יכול להתחרות בהם. אנחנו באתיופיה ישראל מזמינים אתכם לקחת חלק במהפכה השקטה הזו, לצאת החוצה, ולהתחיל לשחק.

אם אתם רוצים ללמוד עוד על שילוב מסורת בחיי היומיום ולקבל רעיונות נוספים לפעילויות מגבשות, צרו איתנו קשר עוד היום ונעזור לכם להכניס את הקסם האתיופי לבית ולמשפחה שלכם.